פסק-דין בתיק פר"ק 17164-11-11

1.         זהו ערעור על החלטת המשיבה 1 בתביעת חוב שהוגשה ע"י המערערת שהייתה עובדת של החברה עובר לפירוקה.

ביום 20.1.11 ניתן צו לפירוק החברה. ביום 4.7.11 מונתה המשיבה 1 לבעלת תפקיד לבדיקת תביעות החוב של עובדי החברה  (להלן: "בעלת התפקיד").

2.         תביעת החוב הועמדה על סכום כולל של 176,016 ש"ח ומורכבת משכר עבודה (102,720 ש"ח); פדיון חופשה (13,516 ש"ח); הפרשות עבור פנסיית חובה (1,333 ש"ח); דמי הבראה  (5,529 ש"ח); פרמייה (10,000 ש"ח) ; דמי הודעה מוקדמת (8,500 ש"ח); פיצויי פיטורין (30,418 ש"ח); דמי נסיעות (4,000 ש"ח). 

3.         בעלת התפקיד קיבלה את תביעת החוב ואישרה סך של 15,861.04 ש"ח בלבד מתוך הסך שנתבע בגין פדיון חופשה, דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין אושרו חלקית. אשר לפיצויי פיטורין, נקבע שהמערערת לא הוכיחה רצף העסקתה החל מיום 15/4/07 כנטען על ידה, ומשכך זכאית לפיצויים שווי ערך לחודש עבודה אחד בלבד לפי השכר שהועמד על 4,365 ש"ח. נדחו רכיבי שכר עבודה, ודמי נסיעות מאחר ונקבע כי לא הוכחו כנדרש.

על כך נסב הערעור דנן.

4.         המערערת עותרת לאישור שכר עבודתה לתקופה שבין 06/2009 ועד 03/2010. לטענתה, הסכום הנקוב בתלושי השכר לא שולם לה בפועל ואינו משקף את השכר שהיה אמור להשתלם לה. אשר לפיצויי פיטורין, נטען כי היא זכאית לפיצויי פיטורין בהתאם להעסקתה הרצופה בחברה מיום 15/4/07 ולפי שכר קובע של 10,272 ש"ח.

בתשובתה לערעור, בעלת התפקיד חזרה על עמדתה כי המערערת לא הוכיחה טענותיה לעניין רכיבי השכר השונים.

5.         דין הערעור להידחות במרבית חלקיו.

בעלת התפקיד קבעה בהחלטתה, המתבססת על תלושי השכר שצרפה המערערת, כי שכר העבודה שולם ישירות למערערת. המערערת אינה סותרת טענה זו ותומכת טענתה רק באישור כללי החתום ע"י החברה בדבר אי תשלום שכרה (נספח ג' להודעת הערעור). אין הסבר מדוע לא דרשה ששכרה ישולם במשך תקופה ממושכת, במיוחד משנטען על ידה כי היא זכאית לשכר גבוה מהרשום בתלושי השכר.

המערערת לא צרפה תלושי שכר מלאים שיש בהם לתמוך במה שהיה אמור להשתלם לה בתקופת העסקתה. בנוסף, טופס 106 לשנת 2009 (נספח ח' להודעת הערעור), אינו חתום ע"י החברה ושמה של המערערת רשום על גבי הטופס כמי שערכה אותו. הדו"ח המצביע, לכאורה, על היקף שעות עבודת המערערת (נספח ד' להודעת הערעור) אינו חתום או מאושר ע"י החברה.

המערערת, הטוענת שעבדה כמרצה בתחום החשבונאות וכמרכזת אדמיניסטרטיבית של החברה, היתה צריכה לתמוך תביעתה באסמכתאות מתאימות. 

אין לקבל את טענת המערערת כי קיבלה מהחברה שיקים על חשבון שכר עבודתה, אולם אלה לא הופקדו בבנק לצורך פירעון לבקשת החברה, ומה טעם מצאה המערערת לקבל לידיה שיקים המכסים רק שליש מיתרת החובה?

ובנוסף, המערערת לא צרפה את השיקים לתביעת החוב, גם לאחר שבעלת התפקיד פנתה אליה לקבלת מסמכים נוספים שיש בהם כדי להוכיח את תביעת חובה. 

בהתאם, יש לדחות את הערעור בגין נסיעות.

6.         הכלל הוא כי בעל התפקיד בודק את תביעת החוב על נספחיה והנטל להוכחת תביעת החוב מוטל על העובד, גם בשים לב לקשיים הכרוכים לעיתים בהשגת תלושי שכר עקב חדלות הפירעון של המעסיק או עת נסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים.

מהנימוקים שפורטו גבי גובה שכר עבודתה של המערערת, אין מקום להתערב בהחלטת בעלת התפקיד אשר לגובה השכר ששימש בסיס לחישוב דמי הודעה מוקדמת, פידיון חופשה ופיצויי פיטורין.

7.         הערעור מתקבל ברכיב פיצויי הפיטורין לענין תקופת העסקה בלבד.

נוכח עמדת המל"ל, מרישומיו שלו, פיצויי הפיטורין יחושבו על בסיס השכר הקובע שנקבע ע"י בעל התפקיד, בסך 4,365 ש"ח והחישוב יהיה ממאי 2007 עד פברואר 2010 - תקופת העסקה של שנתיים ו-10 חודשים.

8.         בהתחשב בתוצאת הערעור, ולאור שכרה של בעלת התפקיד בבדיקת תביעת החוב, ביחס להיקף העבודה שנדרשה גם בתשובה לערעור זה, תשלם המערערת לבעלת התפקיד סך 1,000 ש"ח הוצאות הערעור.